Baba Metsi'a
Daf 30b
משנה: הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַחֲמוֹר וְיָֽלְדָה וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָֽלְדָה זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יַחֲלוֹקוּ. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן וְכֵן שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה. הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר הַגָּדוֹל לָקַחְתִּי וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ זָכָה בַגָּדוֹל. הַמּוֹכֵר אוֹמֵר הַקָּטוֹן מָכַרְתִּי וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵין לוֹ אֶלָּא קָטָן. זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן יִישָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁהַקָּטָן מָכַר. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.
Traduction
Un individu échange une vache contre un âne, et la vache a un petit; ou bien un individu vend son esclave qui accouche d’un enfant. L’individu dit que le petit veau, ou l’enfant est né quand la vache ou l’esclave était encore en sa propriété, et l’autre déclare au contraire que la naissance a eu lieu quand la vache ou l’esclave était déjà acquise à lui. Dans ce cas, les deux plaideurs se partageront le petit veau, ou l’enfant. Un individu a eu 2 esclaves ou deux champs, dont l’un est grand et l’autre petit. Il en a vendu un. L’acheteur prétend avoir acquis le grand; le vendeur dit ignorer lequel des 2 a été vendu; en ce cas l’acheteur prend le grand. Si le vendeur prétend avoir vendu le petit et que l’acheteur dit ne plus savoir lequel des 2 il a acheté, il ne peut prendre que le petit. Si le vendeur dit avoir vendu le petit et l’acheteur dit avoir acquis le grand (190)Cf. (Shevuot 6, 12)., le vendeur prêtera serment qu’il dit vrai (et il donnera à l’acheteur le petit). Si le vendeur et l’acheteur doutent tous deux, ils se partagent entre eux l’objet en litige.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המחליף פרה בחמור. להכי נקט חליפין בפרה ומכירה בשפחה משום דפרה אינה נקנית בכסף אלא במשיכה וכיון דמשך מידע ידע אי ילדה כבר או לא ילדה מש''ה תני בחליפין דדינו כיון שמשך בעל הפרה בחמור זכה בעל החמור בפרה בכל מקום שהיא ולפיכך נולד הספק ביניהם אבל שפחה כיון דעבד כנעני נקנה בכסף וכשנתן הכסף נקנית לו השפחה בכל מקום שהיא ואין ידוע אם עד שלא ילדה נתן הכסף והעובר שלו או לאחר שילדה והולד של בעלים:
יחלוקו. מפרש בגמ':
היה לו שני עבדים וכו'. ישבע המוכר שהקטן מכר התם פריך עלה אמאי ישבע מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ועוד הילך הוא ועוד אין נשבעין על העבדים ומסיק בפירושא דמתני' כשטענו עבד בכסותו ושדה בעומרים ובדלייפי ומשתבע אכסות ועמרים דמודה מקצת הטענה הוא ומיגו דמשתבע אכסות מישתבע נמי אעבד בגלגול כדרך נכסים שאין להן אחריות זוקקין לנכסיס שיש להם אחריות לישבע עליהן:
הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול'. תַּנֵּי. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ עֲשָׂרָה יָמִים וְהִשָּׁאֵל לִי בָהֶן חֲמִשָּׁה יָמִים. מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָרִאשׁוֹנִים. מִשִׁבְּעוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ עֲשָׂרָה יָמִים וְהִשָּׁאֵל לִי בָהֶם רִאשׁוֹנִים. וּמֵתָה בְתוֹךְ הָאַחֲרוֹנִים. 30b מִשִׁבְּעוּד הָרִאשׁוֹנִים מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ לָאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים. אָמַר לֵיהּ. סַבָּהּ מִן כְּבָר. מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָרִאשׁוֹנִים מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה.
Traduction
On a enseigné: si quelqu’un dit à autrui ''prête-moi ta vache dix jours, sur lesquels tu me l’emprunteras à moi les 5 premiers jours'' et elle meurt aux derniers jours, cette mort est considérée comme ayant eu lieu à l’état de sujétion première, ou du propriétaire, et le détenteur sera acquitté. L’emprunteur dit: ''prête-moi ta vache après dix jours''; le propriétaire répond: ''elle est si vieille et impropre à l’œuvre, qu’elle semble déjà quasi morte'', et pourtant il la prête, puis elle meurt, ce décès a eu lieu par l’assujettissement des derniers jours de travail fatigant, et le détenteur en est responsable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והשאיל לי בהן ה' ימים ראשונים. שתהיה שאול בעצמך לי ג''כ לעשות עמי בחמשה הימים הראשונים מעשרה ימים ההם:
משעבוד הראשונים מתה. כלומר אע''פ שלא היה שאול לו כ''א בימים הראשונים ולא בימים האחרונים בשעת מיתתה אפ''ה שאלה בבעלים הואי ופטור דהכל הולך אחר שעבוד הראשונים ובשעת שאלת ימים הראשונים היה משועבד להיות שאול במלאכתו עמה והלכך כל הימים כשאלה בבעלים הן:
השאילני פרתך לאחר עשרה ימים. ארישא דהשאל לי הן קאי וכלומר אבל אם היה הוא שאול לו באי זה ימים ולא היתה פרתו שאולה עמו אלא א''ל אחר עשרה ימים השאילני פרתך:
אמר ליה סבה. והשיב לו הזקינה פרתי ואינה מוצלחת למלאכה כל כך:
מן כבר מתה כלומר שהיא חלושה הרבה וכמו כבר כמתה היא ואע''פ כן השאילה לו אח''כ ומתה בזה אמרינן דלא הוי כשאלה בבעלים אלא משעבוד הימים האחרונים מתה וכלומר שהרי באלו הימים האחרונים ששאל לו הפרה לא היו הבעלים שאולין עמה וקמ''ל דאע''ג דבימים הראשונים שהיה הוא בעצמו שאל לו הזכיר לו משאלת הפרה ואמר לו שרוצה הוא שישאיל לו פרתו לאחר עשרה ימים אפ''ה לאו שאלה בבעלים הוי אלא כשאלה אחרת היא:
הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ וַאֲנִי נִשְׁאַל לָךְ. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ וּבוֹא וַעֲשֵׂה עִמִּי. הַשְׁאִילֵינִי קַרְדּוֹמָךְ וּבוֹא וְנַכֵּשׁ עִמִּי. הַשְׁאִילֵינִי תַמְחוּייָךְ וּבוֹא וַאֲכוֹל עִמִּי. שְׁאָלָהּ מִן הַבַּייָר אוֹ מִן הַסַּנְטָר אוֹ מִן הָאֹיקוֹמֹנוֹס וָמֵתָה כְּמִי שֶׁהַבְּעָלִים עִמּוֹ.
Traduction
S’il dit au propriétaire: ''prête-moi ta vache et viens travailler avec moi'', ou s’il dit: ''prête-moi ta hache, et vient sarcler avec moi'', ou ''prête-moi ta marmite, et viens manger avec moi'', en tous ces cas, malgré le prêt, le propriétaire assiste au prêt, et il reste responsable. Si quelqu’un a emprunté une vache à un géomètre, ou à un douanier, shmanthr, ou à un administrateur, oiconomo'', et elle meurt, pour tous ceux-là, on suppose la présence du propriétaire (dont ils sont les agents), et lui seul est responsable.
Pnei Moshe non traduit
השאילני פרתך ואני נשאל לך. למלאכתך באותו היום:
השאילני פרתך וכו'. כלו' כל אלו שאלה בבעלים הן:
תמחוייך. לאכול בו ובא אתה ואכול עמי:
שאלה מן הבייר. החופר בורות של הבעלים או מן הסנטר נאמן ביתו וכן האיקנומיס פקיד בביתו וממונה על הכל והיו עמו במלאכתו ומתה כולן כמי שהבעלי' עמו שהן עומדין תחת הבעלים:
Baba Metsi'a
Daf 31a
משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִן הֶחָג עַד הַפֶּסַח. וּבִימוֹת הַחַמָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבַכָּרַכִּין אֶחָד יְמוֹת הַחַמָּה וְאֶחָד יְמוֹת הַגְּשָׁמִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבַחֲנוּיוֹת אֶחָד כָּרכִּין וְאֶחָד עֲייָרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
Traduction
Si un individu loue une maison à un autre (à raison de tant par mois), il ne peut pas le mettre dehors en hiver, savoir de la fête des tentes à Pâques; s’il veut le mettre dehors, en été, il faut l’en avertir 30 jours d’avance. Dans les grandes villes, on ne peut mettre dehors les locataires ni en hiver ni en été, sans les avertir d’un an d’avance. S’il loue une boutique à un boutiquier, soit dans les petites villes, soit dans les grandes, il doit l’avertir un an d’avance. R. Simon b. Gamliel dit: s’il s’agit d’une boutique d’un boulanger ou d’un teinturier, le locataire de la boutique doit être averti 3 ans d’avance (191)Ils donnent à leurs clients à crédit pour longtemps.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המשכיר בית לחבירו. סתם ולא קבע לו זמן קבוע:
בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח ובימות החמה שלשים יום. כלו' הדין הוא שאינו יכול להוציאו קודם הפסח ואם בא להוציאו קודם הפסח צריך שיודיענו שלשי' יום בימות החמה והיינו ט''ו באלול שהוא שלשים יום קודם החג דבימות החמה שכיחי בתים למיגר והוא הדין דבימות החמה גופייהו אם ירצה להוציאו צריך להודיעו שלשים יום מקודם ודיו בכך כיון דבימות החמה קאי הא שכיחי ליה בתי:
ובכרכין. שהכל נמשכין שם לגור והבתים אינם מצוין כ''כ צריך להודיעו י''ב חדש קודם יציאתו בין בימות החמה בין בימות הגשמים וכן בחניות בין בעיירות בין בכרכין וכשם שהמשכיר חייב להודיעו כך השוכר חייב להודיעו מקודם ל' יום בעיירות או מקודם י''ב חדש בכרכין כדי שיבקש שכן ולא ישאר ביתו פנוי ואם לא הודיעו אינו יכול לצאת אלא יתן השכר:
של נחתומין ושל צבעים. שהקיפן מרובה לזמן ארוך:
משנה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים וְעָשׂוּ פָחוּת מֵרְבִיעִית לַסְּאָה הֲרֵי אֵילּוּ לְבַעַל הַזֵּיתִים. עָשׂוּ רְבִיעִית לַסְּאָה זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ. שָׁטַף הַנָּהָר זֵיתָיו וּנְתָנָם לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ.
Traduction
Un individu vend ses oliviers à un autre (qui les achète pour les couper plus tard et faire usage du bois); en attendant ils ont rapporté un peu d’huile, moins d’un quart par saah, cette huile appartient à l’acheteur. Mais s’il y a un quart que l’acheteur réclame (parce que les arbres lui appartiennent), et le vendeur le réclame, parce que le champ est à lui; les deux plaideurs se le partageront. Si un fleuve a arraché les oliviers du sol d’un individu, qui se trouvent maintenant dans le champ d’un autre individu, où ils ont rapporté des fruits; l’un réclame parce que les arbres lui appartiennent, et l’autre les réclame, parce qu’ils ont cru dans son champ; les 2 plaideurs se les partageront.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוכר זיתיו לעצים. שיקוץ אותם לשריפה והשהא אותם בקרקע ועשו זיתים רעים שאין בסאה שלהם רביעית שמן:
הרי הן לבעל הזיתים. דבפחות מרביעית לא קפדי אינשי ורביעית שאמרו חוץ מההוצאה שהוא מוציא במסיקתן ובעצירתן ומתני' בסתם אבל אמר לו לקוץ מיד אפילו בפחות מרביעית הרי הן לבעל הקרקע ואם אמר לקוץ כל זמן שירצה אפילו עשו יותר מרביעית הרי הן לבעל הזיתים:
עשו רביעית לסאה. חוץ מן ההוצאה:
יחלוקו. לפי שההנאה לשניהם ביחד:
שטף הנהר את זיתיו. ומוקי לה בגמ' כגון ששטפן הנהר בגושיהן דהיינו עם הקרקע שסביבותיהן שהן יכולין לחיות על ידה ופטורין הן מערלה ובשלש שנים הראשונים הוא דיחלוקו דאע''ג דקרקע של זה מגדלן מ''מ אי לאו גושיהן לא הוו מצי למיכל מינייהו משום ערלה אבל לאחר ג' שנים הכל לבעל הקרקע דאמר ליה אי אנא נטעי מי לא הוה אכילנא לאחר שלש:
הלכה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָֽמְרוּ ל̇ יוֹם וְי̇ב̇ חוֹדֶשׁ לֹא שֶׁיִּדּוֹר בְּתוֹכָן ל̇ יוֹם וְי̇ב̇ חוֹדֶשׁ אֶלָּא שֶׁיּוֹדִיעוֹ קוֹדֶם ל̇ יוֹם וְקוֹדֶם י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. בֵּית הַבַּד כָּל שָׁעַת בֵּית הַבַּד. בֵּית הַגַּת כָּל שָׁעַת הַגַּת. בֵּית הַיּוֹצְרָה אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּאִילֵּין שֶׁהֵן עוֹשִׂין בֶּעָפָר שָׁחוֹר. אֶבָל בְּאִילֵּין שֶׁעוֹשִׂין בְּעָפָר לָבָן כּוֹנֵס גּוֹרְנוֹ וּמִסְתַּלֵּק.
Traduction
On a enseigné (192)''Sur 6; Tossefta, 6.'': pour tous ces nombres énoncés, un mois ou un an, il ne s’agit pas du temps de l’habitation, mais de la durée minimum de l’avis qui précède le départ. Pour faire quitter un foulon, il faut prévenir d’avance une durée égale à son occupation (autant de temps que les olives y restent d’ordinaire), et la durée sera la même pour un pressoir. Pour un four de potier, l’avis devra être donné un an d’avance. Toutefois, dit R. Yossé, une aussi longue durée est exigible pour les potiers qui travaillent dans la terre noire (dont la manipulation exige beaucoup de temps); mais à un potier qui travaille dans la terre blanche, il suffit de laisser le temps nécessaire à la réunion de ses ustensiles, puis qu’il parte.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ח:
לא שידור. לא על זמן הדיר' קאמר אלא שצריך להודיעו קודם שיוציאנו:
בית הבד. אינו יכול להוציאו כל שעת עשייה בבית הבד:
בעפר שחור. שמלאכתן וטיפולן מרובה:
בעפר לבן. לא היו בימיהם מלאכה מרובה כל כך:
גורנו. כליו וצרכיו ומסתלק:
הלכה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּעֵי. הִרְטִיבוּ מַה הֵן.
Traduction
R. Yohanan demanda: lorsqu’après l’inondation l’olivier a profité du second champ, quelle est la règle? (Ne peut-on pas arguer que, sans son terrain, les oliviers seraient desséchés)?
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יוחנן בעי. הא דקתני שטף נהר זיתיו וכו' יחלוקו ואם הרטיבו מחמת קרקע של זה מה הן דינם ומאי קאמרת בהא וכלומר דאמאי קתני יחלוקו סתם הא בעל הקרקע מצי למימ' אי אנא נטעי מי לא אכילנא וכדמפרש ר' יוסי בן חנינה דברי ר' יוחנן לקמיה:
הלכה: אָמַר לוֹ הִשְׁאִילָהּ לִי כול'. הַמַּחֲלִיף פָּרָה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ לְהוֹצִיא מִידֵי סוּמָּכוֹס שֶׁאוֹמֵר. כָּל הַסְּפֵיקוֹת יַחֲלוֹקוּ. 31a אָמַר רִבִּי לָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. עַל דָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי סוּמָּכוֹס.
Traduction
Selon R. Yohanan, l’avis de la Mishna (disant que si le vendeur dit avoir cédé le petit, et l’acheteur revendique le grand, le vendeur jurera qu’il dit vrai) a pour but d’exclure l’avis contraire de Somkos, disant qu’en tous cas de doute le montant sera partagé entre le vendeur et l’acquéreur. R. Ila dit: on peut expliquer cette partie de la Mishna, en disant que lorsqu’il arguent tous deux de la certitude de leur assertion, Somkos reconnaît aussi que l’acquéreur est tenu de prouver son dire, ou le vendeur devra jurer qu’il dit vrai. R. Yossé s’en étonna; car l’avis de Somkos se rapporte aux doutes exprimés par le vendeur et l’acheteur; or sur les assertions certaines, énoncées par eux, R. Yohanan n’aurait pas lieu de remarquer que c’est dit à l’exclusion de Somkos.
Pnei Moshe non traduit
נמ' זו להוציא מידי סומכוס. אסיפא קאי זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר שהקטן מכר וקאמר ר' יוחנן דזו להוציא מידי סומכוס היא וכלומר דקשיא ליה לר' יוחנן בפירושא דמתני' דהא רישא דקתני יחלוקו כסומכוס אתיא דאמר כל הספיקות שנסתפק לנו הדין עם מי יחלוקו וא''כ אמאי קאמר בסיפא ישבע הא נמי ממון המוטל בספק הוא דהרי ספק הוא להב''ד מי הוא הטוען באמת ולסומכוס יחלוקו מיבעי ליה:
אמר ר' אילא. דסיפא לא קשיא דתיפתר בשטוענין ברי זה אומר ברי לי שהגדול לקחתי וזה אומר ברי לי שלא מכרתי אלא הקטן ובכי הא מודה סומכוס דעל הלוקח להביא ראיה או ישבע המוכר שהקטן מכר:
אם בשזה אומר וכו'. כלומר דר' יוסי מתמה עליה לדברי ר' אילא דלדידיה דמפרש לרישא בשמא ושמא זה אומר שמא עד שלא מכרתי וזה אומר משלקחתי ובהא הוא דאמר סומכוס יחלוקו אבל בסיפא זה אומר גדול וכו' מפרש לה כפשטה דבברי וברי מיירי וכי על זה הוה אמר ר' יוחנן להוציא מדברי סומכוס דהא לא מספקא לן כלל בדברי סומכוס דלא אמר אלא בשמא ושמא אבל בברי וברי לא אמר ולא הוה ליה לר' יוחנן לאקשויי מידי אלא ודאי דלא ניחא ליה לר' יוחנן לפרש רישא בשמא וסיפא בברי והלכך מתמה ר' יוחנן דסיפא משמע להוציא מדברי סומכוס ורישא לא אתייא אלא כסומכוס:
רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁשָּֽׁטְפָן בְּגוּשֵׁיהֶן. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. שְׁנֵי עָרְלָה בֵּינֵיהֶן.
Traduction
Il s’agit, dit R. Houna, du cas où l’inondation a entraîné en même temps les mottes de terre où l’olivier est enraciné. R. Yossé b. Hanina ajoute: entre ces deux avis, il y a une distinction à noter pour les premières années interdites de la plantation: d’après le premier, malgré les mottes emportées, le propriétaire des oliviers y a seulement droit pendant ces années (car, sans ces mottes, le plant serait interdit, étant neuf); d’après le second, par le transport de ses mottes le premier possesseur a droit aux olives, et le partage se fera après 3 ans.
Pnei Moshe non traduit
כששטפן בגושיהן. ואהנו גושיהן של בעל הזיתים:
שני ערלה ביניהן. כלומר דלא תימא לפרש דברי ר' יוחנן דאיהו לא מוקי לה בששטפן בגושיהן הא ודאי ליתא דאי ליכא גושיהן א''כ מאי אית ליה לבעל הזיתים דלימא ליה זיתי גדלו (לימא) ליה עקור אילנך וזיל ועוד דהא בתוך ג' מי מצי אכיל מינייהו אלא ודאי ר' יוחנן נמי מוקי לה בששטפן בגושיהן ושני ערלה איכא בינייהו דר' יוחנן ס''ל דאפי' כשנעקרו בגושיהן אין לבעל הזיתים חלק בהן אלא בתוך שני ערלה דאי לאו גושיהן לא הוי מצי למיכל אבל לאחר שני ערלה לא אהני ליה ולא מידי והיינו דמדייק ר' יוחנן הרטיבו מחמת הקרקע מפני מה הן כדין דחלוקה ומפרש להמתני' דבאמת דוקא בתוך שני ערלה הוא דיחלוקו אבל לאחר מכאן הכל לבעל הקרקע ורב הונא לא ס''ל הכי אלא מכיון שנעקרו בגושיהן מצי למימר זיתי גדלו ולאחר שלש יחלוקו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source